בירמן

בירמן מוכר ממסורות הקשורות למקדשים במיאנמר, אך אגדה אינה מוכיחה את כל מוצאו של הגזע המודרני. הרבייה בצרפת ורישומי ההרשמה שאחריה הם חלק חשוב בהיסטוריה המודרנית. בורמזי בעל השם הדומה הוא גזע נפרד עם שיער קצר ותקנים אחרים. הכינוי חתול קדוש הוא סיפור תרבותי ולא יכולת מיוחדת באופי או בבריאות. יש לקשור את תיאור הגזע לתצלומים של פרטים שמקורם אומת.

מאפיינים טיפוסיים הם עיניים כחולות, דוגמת פוינט, סימני כפפות לבנות בארבע כפות ופרווה חצי ארוכה. צבע הגוף וסוגי הפוינט משתנים, והצבע עשוי להיות ברור יותר עם הגדילה. כפות לבנות לבדן אינן הופכות כל רגדול או חתול פוינט אחר לבירמן. סימטריית הכפפות קשורה לקריטריוני תערוכה ולא לאושרו ולבריאותו של פרט. בוחנים גם יחסי פנים, גוף וזנב.

מתוארת נטייה לקרבה לאדם ולאינטראקציה רגועה. אופי שקט אינו מבטיח שאפשר להרים אותו בכל עת. מכבדים גם את קצב ההתקדמות שלו וגם את נסיגתו למנוחה. משחק וחקירת מקומות גבוהים נחוצים לחיים, וזמן ההתרגלות לבעלי חיים אחרים בבית משתנה בין פרטים. אגדת חתולי המקדש אינה מחליפה ראיות התנהגותיות להיעדר תוקפנות.

בודקים פרווה חצי ארוכה וקשרים בבית השחי ובבטן, יחד עם מצב הגוף והעור שמתחת לפרווה. מחלקים סירוק לחוויות קצרות ונוחות לפי תגובת הפרט. מכינים גובה, מסתורים וגישה נוחה למים ולארגז. בתמונה מציגים יחד כפפות לבנות, פוינט וצורת ראש, ולא מערבבים את השיער החום הקצר של בורמזי כאותו גזע. יוחסין או דוגמה אינם מבטיחים חיים ללא מחלות.