חתול סיאמי

הסיאמי קשור למסורות חתולי תאילנד, ותקניו המודרניים התפתחו בתערוכות וברישום במערב. מועיל להכיר את הקשר בין סיאם הישנה לתאילנד כיום. חתולים דומים בציורים וברישומים היסטוריים אינם מוכיחים את יוחסין כל פרט מודרני. ארגונים עשויים להבדיל בשמות ובתקני מבנה הגוף המסורתי. אין לקבוע שחתול ללא יוחסין בעל אותו צבע קצוות הוא סיאמי רשום על פי מראה בלבד.

מאפיינים בולטים הם גוף בהיר, קצוות כהים בפנים, באוזניים, בכפות ובזנב ועיניים כחולות. טיפוס התערוכות המודרני בולט בגוף ארוך ודק, ראש דמוי טריז ואוזניים גדולות. צבעי הקצוות מגוונים ועשויים להתחדד עם גדילת גור. ביטוי הפיגמנט קשור לטמפרטורה ולתורשה, אך כהות התמונה אינה קובעת גיל ובריאות. לצד תקן הצבע בוחנים מבנה גוף שמאפשר לחתול לנוע בנוחות.

ארגוני גזע מתארים נטייה לאינטראקציה עם אנשים ולאיתות קולי. אין זו ערובה שכל סיאמי מיילל בקול תמיד או אינו סובל שום זמן לבד. צופים אם הקולות קשורים למזון, משחק או אי־נוחות. מכבדים התקרבות יזומה וגם התרחקות ממגע לא רצוי. אין להפוך את הכינוי «דברן» לדירוג תבונה של הבנת שפה אנושית.

גם בפרווה קצרה וצמודה בודקים עור ונשירה. אין להגביל מזון בשם גוף דק תוך התעלמות מהמבנה האמיתי ומהגיל. מכינים משחק משותף ופינת מנוחה שקטה כדי לאפשר בחירה בחקירה או במנוחה. בודקים בטיחות חלונות ומקומות גבוהים. התמונה והטקסט מתאימים לסיאמי קצר שיער בעל קצוות כהים; אין להחליף בלי הסבר בהימלאי או באלינזי באותו צבע.