אלפקה

אלפקה היא חיה ממשפחת הגמליים שבויתה באזור האנדים בדרום אמריקה. הקו שלה קרוב ללאמה, אך היא אינה גור קטן של אותה חיה, וההיסטוריה שלה קשורה בעיקר לשימוש בסיבים. השם המדעי הוא Vicugna pacos, ובמקורות ישנים מופיע Lama pacos. מבחינים בין אוכלוסיות המשק שניצלו מרעה בהרים גבוהים לבין חיים בחוות חווייתיות מודרניות. אף שידוע קשר השושלת לוויקוניה, אין לאחד ישירות נתוני שימור וניהול של ויקוניה בטבע ואלפקה מגודלת. גם אין זה מדויק להציג את תכונות השיער של גזע אחד כתכונה משותפת לכל הגמליים.

מאפייניה העיקריים הם צוואר ארוך, ראש קטן יחסית, אוזניים קצרות וזקופות וסיבים המכסים את הגוף. השיער מגוון בצבע, ובין השאר לבן, חום ושחור, ובקווי ואקאיה וסורי הסיבים נראים בדרכים שונות. תצלומי שיער גלי ושופע ותצלומי קווצות ארוכות משתלשלות אינם מציינים מינים שונים. לאמה בדרך כלל גדולה יותר ובעלת אוזניים ארוכות ומעוקלות, אך אין לקבוע לפי גודל מרחוק בלבד. בכף הרגל מבנה סוליה של גמליים, השונה מפרסתו היחידה של סוס. מיד לאחר גז קווי הגוף נראים שונים, ולכן בוחנים יחד מראה ומבנה גוף ממשי.

היא משתמשת בעשב ובמזונות צמחיים שונים ונעה בתוך קשרי עדר. תנוחות אוזניים וזנב, קולות ויריקה קשורים לתקשורת ולעימות בין פרטים. אין זה ראוי לקבע אופי תוקפני ממראה יחיד של יריקה על אדם, או להניח חיבה למגע עם כולם על סמך פנים שקטות בלבד. גור נקשר לאמו ולומד בעקבות תנועת העדר. תנוחה של צוואר גבוה לסריקת הסביבה ואכילה לכיוון הקרקע מפורשות כל אחת במצבה. צבע השיער אינו סימן הקובע אופי או תגובה לבני אדם.

בניהול משק מתחשבים בחיי עדר, במרעה, במים נקיים ובמרחב למפלט ממזג האוויר. גז להפקת סיבים צריך להתחשב יחד בעונה, במצב הפרט ובבטיחות וברווחה בזמן העבודה. אין להסביר העמסת משקל זהה על אלפקה מתוך הדימוי של לאמה כחיית משא. בחווה חווייתית פועלים לפי הוראות המזון והמגע, ולא רודפים או מתקרבים לפנים. תיאור התצלום מציין שזה קו מגודל, ומבינים גם איזה ניהול של חום והיגיינה דורש מראה שופע סיבים. אם גזע או זוויג לא אומתו, אין להצמיד שם מפורט לפי מראה בלבד.