כלב דביבון מצוי

שמו המדעי של כלב הדביבון המצוי הוא Nyctereutes procyonoides, והוא בן למשפחת הכלביים, כמו כלבים ושועלים. אף שהכתמים השחורים סביב העיניים דומים, הוא שייך לשושלת שונה מן הדביבון האמריקני. עמוד זה עוסק במין היבשתי שמוצאו הטבעי בחצי האי הקוריאני, בסין, במזרח רוסיה ובאזורים הסמוכים. מאגר אגודת חוקרי היונקים האמריקנית מפריד את כלב הדביבון היפני למין Nyctereutes viverrinus, ולכן אין להעתיק את כל התיאורים של הטנוקי היפני למין זה. הוא משתמש במסתורים בשולי יערות ובצמחייה צפופה ליד מים, ונצפה גם בקרבת אזורי מגורים.

בולטים כתמים שחורים מן העיניים ללחיים, אוזניים קצרות ומעוגלות, רגליים קצרות וגוף מוצק. צבע הגוף נע מחום־אפור לחום־שחרחר, ומלאות הפרווה תלויה בעונה ובמצב הפרט. מבדילים בינו לבין הזנב בעל שורת הטבעות המובהקות של דביבון. פסי הפנים השחורים של גירית נמשכים מן החרטום דרך העיניים לאחור, כיוון השונה מדגם העיניים והלחיים של כלב הדביבון. עם זאת, בצילום חשוך הדגם עלול להיטשטש, ולכן בודקים גם אוזניים, זנב ויחסי גוף כלליים. אין לקבוע בוודאות את מינו של פרט צעיר לפי דגם הפנים בלבד.

זהו אוכל כול המשתמש במזונות שונים ובהם בעלי חיים קטנים, חרקים, פירות ופגרים. הרכב המזון משתנה לפי המשאבים הזמינים בסביבה; קבלת מזון מאנשים אינה טיפול ראוי. הוא עשוי להסתתר במחילות שחפרו גיריות, ונצפים גם אתרי הפרשה משותפים שבהם משפחה מותירה צואה שוב ושוב. באזורים קרים הפעילות עשויה לפחות מאוד בחורף, אך אין לקבוע שכל הפרטים בכל מקום ישנים כל החורף באותה דרך. מחילות ואתרי הפרשה שהתגלו הם סימני חיים, לא תחנות תיירות שיש להתקרב אליהן לבדיקה.

במפגש בטיול אין להתקרב או לחסום את הדרך; משאירים לחיה אפשרות לסגת. אין להאכיל או לגעת בידיים, ויש לרסן חיות מחמד כדי שלא ירדפו אחריה. הישארות ללא תנועה בקרבת אדם אינה מעידה על ביות או על בטיחות המגע. חשוב לפנות שאריות מזון ואשפה כדי לא לעודד חיפוש מזון אצל אנשים. אין לגעת בצואה או במחילות; אם צריך לתעד מצלמים מרחוק. אם החיה נראית פצועה או כלואה במבנה, אין לנסות ללכוד או לגדל אותה לבד, אלא מעבירים לרשות המקומית המטפלת בחיות בר את המיקום ופרטי המצב.