הוואנה בראון

ההוואנה בראון פותח בבריטניה בהכלאות מתוכננות של חתולי בית, ובארצות הברית התפתחו תקני מראה נפרדים. השם כולל מקום בקובה, אך מוצא הגזע אינו בחתולי הבר של קובה. יש לבדוק את הארגון ואת תקני המקור כדי לדעת אם האוריינטלי החום הבריטי וההוואנה בראון הצפון־אמריקאי נכללים באותו היקף. פרווה חומה לבדה אינה מוכיחה ייחוס, ורצוי להבחין בין ההיסטוריה לבין סיווגי הרישום הנוכחיים.

פרווה קצרה בצבע חום שוקולד אחיד, עיניים ירוקות, שפם חום וצורת חרטום ייחודית הם נקודות תצפית מרכזיות. הגוף מאוזן; משווים צבע ויחסי ראש גם לבומביי השחור ולבורמזי הכהה. תאורה עשויה לגרום לחום להיראות אדמדם או כהה, ולכן גוון בתצלום אחד אינו תקן משותף. אין לאחוז בשפם לצורך בדיקה, אלא בוחנים את מתאר הפנים בתצלומי צד וחזית טבעיים.

סקרנות, קשר עם אנשים ובחינת חפצים בכפות הקדמיות מוזכרים בתיאורי הגזע. אין פירוש הדבר שכל פרט אוהב אותם משחקים ואותו מגע. בוחנים יחד את זמן ההרחה וההתקרבות ואת הנסיגה לצורך מנוחה. הרושם הרך והחום אינו מוכיח אופי נוח תמיד. בסביבה חדשה משאירים אפשרויות בחירה כדי שהחתול יבחן את סביבתו ויקבע את המרחק מאנשים.

בודקים את ברק הפרווה הקצרה, את העור ואת מבנה הגוף ומטפלים בעדינות. אין לטעון שתוסף מסוים או מזון מסוים נחוצים תמיד לשמירת הצבע החום. מספקים מקומות חקירה בטוחים, משחק, מנוחה שקטה ומסתור. אם צבע הפרווה או מצבה משתנים לפתע, בוחנים גם רישומי תאורה, סביבה ובריאות הפרט. מקשרים לתצלום ממקור המציג יחד את חרטום הגזע, עיניו ופרוותו, ואין מייחסים לכל החתולים החומים קצרי הפרווה אותה שושלת.