קורניש רקס

הקורניש רקס התפתח משושלת חתולי בית מתולתלי פרווה שנמצאה בקורנוול שבבריטניה. למרות הקרבה הגאוגרפית לדבון רקס והדמיון בפרווה, הרקע הגנטי ותקני הגזע שלהם נפרדים. איחוד כל גזעי הרקס לסוג אחד של חתול מתולתל יוצר תיאור שגוי של הפנים ומרקם הפרווה. את מוצא הגזע לומדים מרישומי הרבייה והרישום המודרניים, ואין רואים בדמיון לציורים ממצרים העתיקה הוכחה למוצא ישיר.

מאפייניו הם גוף ארוך ודק, רגליים ארוכות, אוזניים גדולות, ראש מוארך ופרווה קצרה וגלית. שכבות הפרווה ומרקמה שונים מפרווה ארוכה ושופעת רגילה. בוחנים יחד את התנוחה המקנה לגוף קימור ואת מבנה הגוף עצמו. מראה דק אינו תקן המעודד תת־משקל, ויש לבדוק גם שרירים ופעילות. קיימים צבעים ודגמים רבים, ולכן תמונה אפורה או מפוספסת אחת אינה קובעת את מראם של כל הפרטים.

מתוארת נטייה לפעילות, למשחק ולחקירת הסביבה בקרבת אנשים. אין בכך הבטחה שכל חתול יקפוץ לאותו גובה או ירצה מגע תמידי. לצד ריכוז בצעצוע נחוץ גם זמן מנוחה. בחירת מקום חמים בשל הפרווה הקצרה אינה מתפרשת רק כחיבה לאדם. הרושם הזריז של הגוף הדק ובריאותו ואופיו של הפרט הם מידע שונה, ולכן מתבוננים בהקשר ההתנהגות הנוכחית.

מטפלים בפרווה העדינה לפי מצב העור והלכלוך בפועל, במקום הברשה גסה וחוזרת. מספקים אפשרות להתרחק משמש ישירה וממשטחים קרים או חמים. מציעים מקומות גבוהים, משחק, מסתור ומנוחה, ואין אוחזים בגוף הדק כדי לעצב תנוחה. נמנעים מהטענה שמעט פרווה משמעו שאין אלרגיה. התצלום צריך להדגים את השילוב של ראש וגוף ארוכים ופרווה גלית; אין להחליפו בדבון רקס רק מפני שגם אוזניו גדולות.