דבון רקס

הדבון רקס התפתח מתכונת פרווה מתולתלת שנמצאה בחתולי בית בדבון שבבריטניה. למרות הדמיון לקורניש רקס מאזור סמוך, אין מדובר בגזע יחיד שאותה תכונת פרווה שלו קיבלה שם אחר. המילה רקס משמשת לתיאור פרווה מתולתלת בבעלי חיים שונים ואינה מציינת משפחה נפרדת של חתולי בר. תקני הרישום המודרניים עוסקים בשילוב הראש, האוזניים והגוף לצד הפרווה. תצלום של פרווה קצרה ומתולתלת לבדו אינו מוכיח אילן יוחסין.

אוזניים גדולות הממוקמות במרחק ניכר זו מזו, חרטום קצר, עצמות לחיים בולטות ופרווה קצרה ומתולתלת הם מאפיינים מרכזיים. גם השפם עשוי להיות קצר או מכופף, וצפיפות הפרווה משתנה בין פרטים ולפי הגיל. אוזניים גדולות לבדן אינן ראיה לאופי חייזרי או הבטחה לשמיעה מיוחדת. בהשוואה לראש הארוך ולגוף הקמור של הקורניש רקס ניכרים הבדלים ביחסי הגוף הכוללים. מידת חשיפת העור ומצב הבריאות בפועל דורשים הערכות נפרדות.

הגזע מתואר כנוטה להשתתף במשחק ובפעילות אנושית, אך לא כל פרט מטפס על כתפיים או רוצה מגע תמידי. גם הרושם שיוצרים גוף קל ואוזניים גדולות אינו מוכיח אופי שובב בכל עת. בוחנים את ההקשר שבו החתול רודף אחרי צעצוע, בוחר מקום חמים ונח. במפגש עם בעלי חיים אחרים מתאימים את המרחק ואת מרחב המילוט ונותנים עדיפות לתגובת הפרט.

אין להבריש בגסות את הפרווה הקצרה והעדינה; בודקים את מצב העור וסביבת האוזניים בפועל. מיעוט פרווה אינו אומר שהגזע אינו גורם לאלרגיה או שאין לו צורכי טיפול בעור. מספקים מקום מנוחה חמים, אפשרות להימנע מהתחממות יתר ומרחבי משחק ומסתור. אין לכפות רחצה תכופה או ניקוי אוזניים אחיד רק בשל שם הגזע. בודקים גם את יחסי הגוף בתמונה ואת מקורה, ואין מערבבים תחת אותו תקן פרווה מתולתלת גסה יותר של גזעי רקס אחרים.