ביגל

ביגל התפתח מכלבי הציד הקטנים בבריטניה שעקבו אחר ריח כדי למצוא טרף כגון ארנבים. אפשר להבחין בין שימושו בעבר למעקב משותף של כלבים לבין חייו כיום לצד האדם. כושר הריח קשור לתפקידים כגון ניסויים וגילוי, אך לא כל פרט קיבל אותו אימון ואותה משימה.

אוזניים ארוכות שמוטות, רגליים חזקות, גוף מאוזן וזנב מורם בולטים. שלושה צבעים מוכרים מאוד, אך יש צירופים אחרים. בחינת יחסי הראש, האוזניים והחזה במקום הגודל הקטן בלבד מקלה להשוות לכלבי ציד אחרים. אוזניים שמוטות והבעה רכה אינן מעידות תמיד על רוגע.

בחינה משותפת של האוזניים הארוכות, השיער הקצר הצפוף והזנב הגבוה יחסית מסבירה את מבנה כלב מעקב הריח. לחלקם קצה זנב לבן בולט, אך הצבעים והדגמים מגוונים. יחסי הרגליים, הגוף והאוזניים שונים מבאסט האונד, ואין לבלבל רק בשל אוזניים שמוטות. אף על הקרקע בתצלום הוא רגע חיפוש מזון או ריח ולא תנוחת תנועה קבועה.

יכול לשקוע בחקירה בעקבות ריח על הקרקע ולהגיב בקולות. הכינוי שובב אינו מסביר את כל גורמי ההרס או הנביחות. ללא קשר לעבר העבודה המשותפת, כל פרט צריך ללמוד להיות לבדו. רחרוח וחיפוש ברצועה בטוחה הם דרך להבין את צורכי חייו.

עשוי לגלות עניין רב באוכל; חשבו האכלה וחטיפי תגמול עם התזונה הכוללת. אזנו חקירה, אימון ומנוחה במקום רק ריצה מרובה. בדקו אוזניים, עור וכפות, וגדר ורצועה למניעת בריחה אחרי ריח. למדו חזרה בתגמול, אך אל תסמכו על נאמנות הגזע בלבד לבטיחות.