Sanyanggae LogoSanyanggae

☁️ ענן ואבטחה

האם אפשר לסמוך על אתר עם HTTPS? גבולות ההגנה של TLS, תעודות והצפנה

מפרידים בין הצפנה, שלמות מידע ואימות שרת ב־HTTPS, ומסבירים את תפקיד TLS והתעודה. מדוע גם אתר דיוג יכול לקבל תעודה, וכיצד בודקים כתובת ואזהרות חיבור?

사냥개 (Sanyanggae)פורסם עודכן 8 דק׳

זהו תרגום של המקור בקוריאנית. מקור בקוריאנית · בדיקת תרגום: נבדק בבינה מלאכותית

תרשים הסבר המפריד בין גבולות הגנת התקשורת, בדיקת הדומיין וההחלטה להשתמש באתר
תרשים הסבר מאת Sanyanggae המפריד בין הגנת תקשורת HTTPS, בדיקת הדומיין בתעודה ושיקול המשתמש. זה אינו מסך תעודה אמיתי או תוצאת בדיקת אבטחה של אתר.

1. הגנת החיבור ואמון באתר הן שאלות שונות

אם כתובת דף הכניסה מתחילה ב־https, נעשה שימוש בחיבור HTTPS שמגן על התקשורת בין הדפדפן לשרת המתאים. HTTP קובע כללים להעברת בקשות ותשובות, ו־HTTPS מגן על התקשורת באמצעות פרוטוקול האבטחה TLS. מטרת TLS היא להתמודד עם ציתות לתקשורת או שינוי סמוי שלה. אבל המילה אבטחה אינה אומרת שהמערכת בודקת אם תיאור המוצר בדף נכון או אם המפעיל יעמוד בהבטחותיו. יש להעריך בנפרד אם החיבור מוגן ואם אפשר לסמוך על הצד השני בעסקה.

למשל, בכתובת השונה באות אחת מחנות אמיתית עלולה להימצא חנות מזויפת. גם המפעיל שלה יכול לקבל תעודה תקפה עבור דומיין שבשליטתו. אפילו אם התקשורת מוצפנת, מי שמקבל את הסיסמה שהוזנה הוא עדיין החנות המזויפת. לכן Chromium מסביר שמחוון חיבור אינו סימן לאמינות האתר כולו. צורת הסמל עשויה להשתנות בין דפדפנים וגרסאות, ולכן חשוב לקרוא יחד את הכתובת ואת פרטי החיבור במקום לחפש ציור מסוים של מנעול.

2. להצפנה, לשלמות מידע ולאימות שרת יש תפקידים שונים

הצפנה מקשה לקרוא תוכן המועבר בדרך בלי מפתח מתאים. תקשורת HTTP המוגנת ב־HTTPS כוללת לא רק את הגוף אלא גם את כותרות הבקשות והתשובות. הגנת שלמות מאפשרת לגלות שינוי בתקשורת בידי גורם מתווך. חוסר יכולת לקרוא טקסט מוצפן וגילוי שינוי אינם אותה תכונה; TLS משלב ביניהן. לכן חיבור HTTPS שהוקם כראוי הוא הגנה חשובה גם ברשת ציבורית, אך אין להרחיב את תפקידו לפתרון כל הבעיות שמחוץ לחיבור.

אימות שרת בודק אם השרת מתאים לשם שאליו הדפדפן התכוון להתחבר. בגלישה רגילה השרת מוכיח את זהותו, בין השאר בתעודה, והמשתמש מזין לאחר מכן את פרטי החשבון בדף הכניסה. אלו רמות שונות של אימות. שליחת תעודה בידי השרת אינה משלימה את כניסת המשתמש לחשבון. ולהפך, הזנת סיסמה אינה מבטלת את הצורך לאמת את השרת. הבנת הסדר של בדיקת צד החיבור תחילה והעברת פרטי הכניסה דרכו אחר כך עוזרת לא לבלבל בין תעודה לסיסמת חשבון כאילו היו אותו מפתח.

3. התעודה מאפשרת לבדוק את הקשר בין הדומיין למפתח הציבורי

התעודה מכילה את המפתח הציבורי של השרת ופרטים לבדיקה, כגון שם הדומיין. הדפדפן בודק התאמה לשם המבוקש, תוקף ותנאים כמו שרשרת הנפקה מהימנה. במהלך יצירת החיבור השרת מוכיח שהוא מחזיק במפתח הפרטי המתאים. לכן העתקת קובץ התעודה לאדם אחר אינה מספיקה כדי שיחליף את השרת האמיתי בכל תפקידיו. התעודה אינה המפתח הפרטי עצמו, וגם ידיעת המפתח הציבורי אינה פירושה יכולת לפענח את כל התקשורת המוצפנת.

גוף המנפיק תעודת אימות דומיין בודק בהליך מוגדר שהמבקש שולט בדומיין. לדוגמה, Let’s Encrypt מתאר שיטות המבוססות על תשובת שרת אינטרנט או רשומת DNS. זו בדיקת שליטה בדומיין, ולא בדיקה של יושר המוכר, נכונות הטקסט או היעדר נזק בקובץ. סוגי תעודות עשויים לכלול מידע והיקפי בדיקה שונים, אבל תעודה תקפה אחת אינה ערובה לכל פעולות האתר. ההבחנה הזאת אינה חולשה מיוחדת רק של תעודות חינמיות ואינה נפתרת מעצמה באמצעות תעודה בתשלום.

4. בתחילת החיבור קובעים תנאי הגנה ומפתחות

חיבור TLS אינו מתחיל רק בהעברת מסמכי אינטרנט. תחילה, במהלך לחיצת היד, קובעים גרסה ושיטות הצפנה, מאמתים את השרת ומקימים מפתחות. בחיבור חדש רגיל המבוסס על תעודה ב־TLS 1.3 הדפדפן והשרת מחליפים נתוני חילופי מפתחות וגוזרים ערכים סודיים עבור החיבור. זו אינה מערכת פשוטה שבה המפתח הציבורי שבתעודה מצפין ישירות כל בית בדף. הפרדה בין אימות, הקמת מפתחות והגנה על המידע בהמשך מסבירה מדוע נחוצים גם התעודה וגם מפתחות תקשורת נפרדים.

זהו הסבר לתפקידי ההליכים, ולא טענה שסדר המנות זהה בכל חיבור. הפרטים עשויים להשתנות, למשל לפי גרסת TLS או חידוש חיבור קודם. נוסף על כך, השרת שבו ההצפנה מסתיימת, או תשתית הפועלת בשם השירות, יכולים לקרוא את התוכן כדי לעבד בקשה. HTTPS אינו קובע כיצד המפעיל ישמור את המידע שקיבל וישתמש בו. ההגנה גם אינה מוגבלת לחלק מהכתובת: הנתיב ומחרוזת השאילתה מוגנים בהעברה, אבל עדיין עשויים להישמר בהיסטוריית הדפדפן או ביומני השרת.

5. HTTPS אינו מסתיר את כל עקבות התקשורת והסיכונים

גם אם קשה לרשת שסביבכם לקרוא ישירות את תוכן HTTPS, עשויים להישאר רמזים כמו כתובת ה־IP של היעד, תזמון התקשורת והיקפה. חשיפת שאילתות DNS ושם החיבור תלויה גם בטכנולוגיות ובהגדרות נפרדות. לכן שימוש ב־HTTPS אינו אנונימיות מלאה או מחיקת כל עקבות הביקור. גם מכשיר שנדבק בנוזקה או הרחבה זדונית שקוראת את המסך והקלט אינם בעיות שנפתרות בהצפנת ערוץ התקשורת בלבד. צריך להבין מה מוגן ובאיזה מקטע.

גם המשאבים האחרים בדף חשובים. אם המסמך הראשי מתקבל ב־HTTPS אבל סקריפטים או תמונות מתבקשים ב־HTTP, נוצרת בעיית תוכן מעורב. הדפדפן יכול לחסום אותם או לשדרג את הבקשה ל־HTTPS לפי סוג המשאב והתנאים. לכן אי אפשר להסיק רק מתחילת הכתובת שכל משאבי המשנה מוגנים תמיד באותה דרך. מפעיל דף בעל חיבור HTTPS תקין יכול גם לספק קבצים מזיקים או הנחיות שקריות. הצפנה אינה בדיקה שהופכת קובץ מסוכן לבטוח, ולכן יש לבדוק בנפרד את מקור ההורדה ומטרתה.

6. בדקו בנפרד כתובת, אזהרות חיבור ומידע מבוקש

בפועל, בדקו תחילה את איות הדומיין שאליו התכוונתם להגיע בשורת הכתובת. מותג או סמל מסחרי בתוך הדף אינם ראיה זהה לשורת הכתובת. אם קישור לא צפוי מבקש כניסה או תשלום, אפשר לגשת מחדש דרך כתובת רשמית מוכרת או סימנייה. כשמופיעה שגיאת תעודה או אזהרת חיבור, אין לפתור אותה בכיבוי האזהרה ובהזנת הסיסמה מיד. ייתכן גורם בהגדרות, כמו תאריך ושעה שגויים במכשיר, אך עצם האפשרות אינה מוכיחה שהחיבור הנוכחי בטוח.

גם כשפרטי החיבור נראים תקינים, בדקו מדוע הדף מבקש את המידע. דרישה למידע אישי עודף או לסיסמה של שירות אחר היא עניין נפרד מתוקף התעודה. גם בדיקת בקשות HTTPS בכלי הפיתוח בודקת את אופן החיבור, ולא את אמינות העסק. האיור במאמר הוא תרשים הסבר שיצר Sanyanggae ומפריד בין שלושה תחומים: הגנת תקשורת, בדיקת דומיין ושיקול המשתמש. הוא אינו שחזור של מסך תעודה אמיתי או תוצאת בדיקת אבטחה של אתר מסוים.

ראיות ומקורות

המאמר מסביר מידע ממקורות פתוחים. אזכור ארגון אינו מעיד שבדק או אישר את התוכן.

על המפרסם ויצירת קשר

מאמרים נוספים בנושא