1. ערב כחול בכוכב הלכת האדום
מאדים מכונה כוכב הלכת האדום, אך לא כל נוף שצולם בו אדום בלבד. בתצלום שבמאמר הזה מתפשט אור חיוור בגוון אפור-כחלחל סביב השמש הנמוכה מעל קרקע כהה. זו שקיעה שנחתת InSight של NASA צילמה ב-25 באפריל 2019 באמצעות מצלמת פריסת המכשירים IDC שבקצה הזרוע הרובוטית שלה. לפי התיאור שפורסם, הצילום נעשה ביום המאדימי ה-145 של המשימה, בסביבות 18:30 לפי השעה המקומית במאדים. סול, יום מאדימי, הוא יחידה למניית ימי המשימה; הוא אינו סימון זהה לתאריך בלוח השנה של כדור הארץ או לשעה המקומית של הקורא. הצעד הראשון הוא לא לבלבל בין המראה הזה לתצלומי שקיעה מפורסמים של כלי מחקר אחרים.
התמונה הראשית היא הגרסה מתוקנת הצבע של PIA23202 שפרסם JPL. זו אינה שקיעה מכדור הארץ שהולבש עליה מסנן כחול, וגם לא איור דמיוני של מסע עתידי. עם זאת, אין פירוש הדבר שהצבעים על המסך משחזרים באופן מושלם את ראייתו של כל אדם שהיה עומד במקום. JPL מציע גם גרסה גולמית וגם גרסה מתוקנת צבע, ומסביר שהאחרונה קרובה יותר למה שהעין האנושית הייתה רואה. בקריאת תצלום צריך להביא בחשבון יחד את המציאות של המראה הנצפה, את רישום הנתונים במצלמה ואת עיבוד הצבע לצורכי תצוגה.
2. נתחיל בהשוואה לשקיעות האדומות בכדור הארץ
אור השמש הוא תערובת של אור נראה באורכי גל שונים. אחת הסיבות המרכזיות לכך ששמי יום בהירים בכדור הארץ כחולים היא שמולקולות האוויר מפזרות ביעילות רבה יותר אור בעל אורך גל קצר. פיזור הוא שינוי בכיוון התקדמות האור בעת אינטראקציה עם חומר. לעינינו מגיע לא רק אור ישיר מכיוון השמש, אלא גם אור שהתפזר מכיוונים אחרים בשמיים. לכן, כשמדברים על צבע השמיים, יש להבחין תחילה אם מסתכלים בדסקת השמש, בסביבתה או בשמיים שמעל הראש. השמש עצמה אינה הופכת מכוכב כחול ביום לכוכב אדום בערב.
לקראת השקיעה עובר אור השמש דרך ארוכה ואלכסונית באטמוספרה עד שהוא מגיע לצופה. כאשר אור קצר-גל מתפזר לאורך הדרך לכיוונים אחרים ויוצא ממסלול זה, חלקם של האדום והכתום באור שנותר בדרכו אל הצופה עשוי לגדול. עננים ואירוסולים משפיעים אף הם על הצבע בפועל, ולכן השקיעות אינן זהות בצבען או בבהירותן מדי יום. לב ההסבר הוא לבחון יחד את הרכב האטמוספרה וחלקיקיה, את הדרך שעבר האור ואת כיוון התצפית. העתקת סדר הצבעים המוכר מכדור הארץ לכוכב לכת אחר עלולה להסתיר את פעולתה של האטמוספרה שלו.
3. במאדים האבק הדק מחלק את האור לפי כיוון
NASA מסבירה שהאבק הדק המרחף באטמוספרה הדלילה של מאדים הוא מפתח להבנת השקיעה הכחולה. אבק מאדים שונה בגודלו ובתכונותיו ממולקולות האוויר בכדור הארץ, ולכן הוא מפזר אור באופן שונה. מתוך האור המגיע מהשמש, הרכיב הכחול נשאר יחסית יותר בקרבת כיוון המבט לשמש, ואילו הצהוב והאדום מתפזרים למגוון רחב יותר של כיוונים בשמיים. לכן, כשהשמש נמוכה, הגוון הכחול סביבה עשוי להתבלט. אין פירוש הדבר שגרגרי האבק עצמם זוהרים כמו צבע כחול או שהאטמוספרה מייצרת אור כחול בלבד.
הנקודה החשובה אינה הטענה שאור כחול אינו מתפזר כלל, אלא שההתפלגות של הכיוונים שמהם מגיע האור שונה בין הצבעים. גם ההסבר של JPL לתצפיות Curiosity מדגיש שאור כחול שהתפזר באבק נשאר קרוב יותר לכיוון השמש מאור בצבעים אחרים. לכן אין לסכם שכל שמי מאדים נעשים כחולים כמו שמי צהריים בהירים בכדור הארץ. שמיים צהבהבים או אדמדמים ביום וכחול סמוך לשמש בשקיעה יכולים להתקיים יחד. כשלא הופכים צבע בכיוון אחד לצבע קבוע של כוכב הלכת כולו, קל יותר לחבר נכון בין התצלום לעיקרון הפיזיקלי.
4. גם במאדים כל שקיעה שונה
ככל שהשמש יורדת, הדרך שעובר האור באטמוספרה מתארכת, והבדלי הצבע שמקורם באבק עשויים להתחדד. אבל אי אפשר להסביר את עוצמת הכחול בתמונה רק באמצעות כמות האבק, או לחשב שצבע כחול יותר מחייב יותר אבק. בתצפיות ממשיות יש להביא בחשבון יחד את מצב האבק והתפלגותו, את גובה השמש, את כיוון המבט ואת תכונות המצלמה. NASA מציגה שקיעה שצילם Perseverance ב-9 בנובמבר 2021 כדוגמה לצבע מאופק מהרגיל בגלל כמות אבק קטנה יותר באטמוספרה. ההשוואה אינה סולם צבעים אוניברסלי לכל התמונות או נוסחה פשוטה למדידת אבק.
צריך להבחין גם בין צילום שקיעה יחיד לבין תיעוד הדמדומים שאחרי שקיעת השמש. גם לאחר שדסקת השמש נעלמת מתחת לאופק, אבק בגובה רב עשוי לפזר אור שמש ולהשאיר זוהר חלש בשמיים. חוקרים משלבים בהירות וצבע בזמנים שונים עם תנאי התצפית כדי ללמוד עד איזה גובה באטמוספרה מגיע האבק. מהתצלום הדומם היחיד במאמר אי אפשר לקרוא ישירות את משך הדמדומים או את גובה האבק. מראה יפה נעשה נתון מדעי לא רק בזכות הרושם הצבעוני, אלא גם משום שידוע מתי, היכן, באיזה מכשיר ובאיזו דרך תועד.
5. תיקון צבע וצבעים מדומים אינם אותו הדבר
חיישן המצלמה אינו מגיב לאור בדיוק כפי שהעין האנושית מגיבה. בגרסה הגולמית של המראה שפרסם JPL קל יותר להבחין בכמה מהפרטים, ואילו הגרסה מתוקנת הצבע נועדה להיות קרובה יותר למראה בעין אנושית. אין להרחיב את הכינוי הציבורי 'גולמית' לטענה שמדובר בנתוני חיישן מקוריים שלא עברו שום עיבוד. גם עצם קיומו של תיקון אינו הופך תצפית אמיתית לזיוף. מדויק יותר לברר מה הייתה מטרת העיבוד בגרסה שבה צופים, ולפרש את צבעיה בגבולות שנקבעו בתיאור המקור.
לתמונות צבעים מדומים, שבהן טמפרטורות מנתוני תת-אדום תרמי מיוצגות בצבעים שונים, יש מטרה אחרת. הערך שמייצג כחול בנתונים כאלה והאור הכחול בתצלום שקיעה באור נראה אינם אותו מידע. התמונה במאמר אינה מפה המסמנת בכחול את טמפרטורת פני מאדים, ואי אפשר לקבוע טמפרטורה או הימצאות מים לפי שמיים שנראים כחולים. גם הגדרות הבהירות והצבע של המסך משפיעות על הרושם, ולכן אין להתייחס לערכי צבע שנדגמו מתצלום ברשת כאל מדידות ספקטרליות מדויקות במקום עצמו. בדיקה מראש של גרסת התמונה ושל תחום התצפית של המכשיר עוזרת להימנע מבלבול בין סוגים שונים של תמונות מאדים כחולות.
6. מה לבדוק בתצלום, ואילו שאלות להשאיר פתוחות
הביטו שוב בתצלום: תחילה באזור הבהיר סביב השמש הנמוכה, אחר כך בשמיים האפורים-כחלחלים המתפשטים סביבו ובגבול הקרקע הכהה. לאחר מכן אפשר לבדוק במקור שהחללית היא InSight, שתאריך הצילום הוא 25 באפריל 2019, שהמצלמה היא IDC ושהגרסה שנבחרה מתוקנת צבע. במאמר הורדנו את קובץ ה-JPEG שסופק והשתמשנו בו בלי חיתוך או שינוי צבע. התיקון אצל המקור ועריכה נוספת באתר הזה הם שלבים שונים. כדי למצוא שוב את אותו תצלום ולצמצם בלבול עם הגרסה הגולמית, כדאי לחפש את המזהה PIA23202 יחד עם שם הגרסה.
במעבר מתצפית למסקנות, הפרידו גם מידע שאינו קיים בתצלום. תמונה אחת אינה קובעת בוודאות את הטמפרטורה באותו יום, את הגודל או הריכוז המדויקים של האבק, את צבע כל השמיים או את משך הדמדומים שאחר כך. הכחול גם אינו ראיה לאטמוספרה דמוית כדור הארץ או לים. המראה מלמד שאותו אור שמש יכול להגיע אלינו בצבע אחר כשהוא פוגש חלקיקים באטמוספרה אחרת ובתנאי תצפית שונים. התחלה טובה להבנת השקיעה במאדים היא לא להסתפק בשם לגוון המסקרן, אלא לקרוא יחד את מסלול האור ואת תהליך יצירת התצלום.
