1. ירח כהה מכדור הארץ, אך מואר באור השמש
ירח חום־אפרפר נראה לפני כדור הארץ הכחול. בהשוואה לכדור הארץ המכוסה בעננים לבנים, הירח נראה כהה ולא מוכר, אך על פניו ניכרים בבירור דגמים בהירים וכהים. התמונה לא צולמה בטלסקופ מכדור הארץ. מקורה בתצפית שערכה מצלמת EPIC של NASA על הלוויין DSCOVR ב־16 ביולי 2015, כשהירח חלף לפני כדור הארץ. הירח מסתיר חלק מכדור הארץ בפינה השמאלית התחתונה של התצלום ומציג את צדו הרחוק במקום את הצד הקרוב המוכר לנו. השאלה הראשונה להבנת התמונה היא מאין ולאיזה כיוון מביטה המצלמה, לפני השאלה עד כמה הירח נראה חשוך.
DSCOVR צופה בכדור הארץ מסביבת L1, נקודת לגראנז' הראשונה בין השמש לכדור הארץ. ממרחק של כ־1.5 מיליון קילומטרים מכדור הארץ אפשר לראות משם את צדו המואר בשמש. כשהירח חולף בשדה ראייה זה, גם הצד הנגדי שלו, שאיננו יכולים לראות מכדור הארץ, פונה למצלמה כשהוא מואר באור השמש. התצלום במאמר הוא תמונה שפורסמה לאחר שילוב צבעים מתצפיות אמיתיות, ולא הדמיה שבה הודבקה באופן שרירותי תמונה נפרדת של הירח על תצלום כדור הארץ. אם מניחים בטעות שהצילום נעשה מפני כדור הארץ, גם מראה אפשרי במציאות עלול להיראות בלתי אפשרי.
2. הצד הרחוק נקרא כך ביחס לכדור הארץ, לא לשמש
הצד הקרוב של הירח הוא חצי הכדור הפונה לכדור הארץ, והצד הרחוק הוא חצי הכדור שמנגד. לעומתם, צד היום וצד הלילה מוגדרים לפי השאלה אם הם מקבלים אור שמש ישיר. אלה שתי חלוקות בעלות נקודות ייחוס שונות. בזמן שהירח מקיף את כדור הארץ, האזורים המוארים משתנים על פניו, ולכן גם בצד הרחוק יש יום ולילה. אנו רואים סהר או ירח מלא בעיקר משום ששיעור החלק המואר הנראה לנו באותו צד קרוב כמעט קבוע משתנה. הירח אינו מסובב אלינו פנים חדשות מדי יום, וצל כדור הארץ אינו יוצר את מופעי הירח הרגילים.
התצלום הזה עוזר לתקן את התפיסה שלפיה כל הצד הרחוק נמצא בלילה נצחי. רוב דסקת הירח מוארת, ולאורך שוליה הימניים נותר פס חשוך דק. גם סמוך למולד, כשהירח כמעט אינו נראה מכדור הארץ, מצלמה במקום אחר יכולה לראות את צדו הרחוק המואר. עם זאת, קיומם של אזורים בצל תמידי בקרקעית מקצת המכתשים ליד קטבי הירח, שאליהם לא מגיע אור שמש ישיר, הוא עובדה נפרדת. אין להחיל את צלה של תצורת קרקע מסוימת על הצד הרחוק כולו. גם אי אפשר לקבוע מן התצלום היחיד הזה היכן יש קרח בקטבים או מהי הטמפרטורה בקרקעית המכתשים.
3. גם הירח שמראה כמעט אותן פנים מסתובב סביב צירו
הסיבה לכך שהירח מראה לכדור הארץ כמעט תמיד אותו צד אינה היעדר סיבוב. הסיבה היא סיבוב סינכרוני, או נעילת גאות: בזמן שהוא משלים סיבוב אחד סביב צירו, הוא משלים גם הקפה אחת סביב כדור הארץ. הניחו כיסא במרכז חדר והקיפו אותו פעם אחת כשאתם מביטים בו. כדי להמשיך לפנות לכיסא, עליכם לשנות בהדרגה את כיוון גופכם ביחס לקירות החדר. לעומת זאת, אם תקיפו את הכיסא כשגופכם נשאר מכוון לקיר אחד, גם גבכם ייראה מנקודת הכיסא. ההשוואה מסבירה את היחס בין סיבוב סביב הציר לבין הקפה, אך אינה משחזרת מרחקים או מהירויות אמיתיים של גרמי שמיים.
כבידת כדור הארץ מעוותת מעט את צורת הירח. בעבר, במסגרת היחס בין העיוות הזה לסיבוב, אנרגיה התפזרה כחום וסיבוב הירח הואט. כך התקבל מצב שבו הסיבוב וההקפה מתואמים. אולם אין פירוש הדבר שגבול השטח הנראה מכדור הארץ קבוע לחלוטין בכל רגע. ליברציה, הקשורה בין השאר למסלול האליפטי ולהטיות, מאפשרת לנו להציץ מעט מעבר לשוליים. לכן הביטוי „כמעט אותו צד” מתאים יותר לתצפיות בפועל. צריך להבחין בין השינויים הקטנים האלה בשדה הראייה לבין תצפית של חללית המביטה ישירות במרכז הצד הרחוק; הגדלת ההגדלה של טלסקופ קרקעי בלבד לא תאפשר לראות את הצד הרחוק כולו.
4. קוראים בנפרד את הבהירות ואת דגמי פני השטח
הירח בתצלום נראה כהה מכדור הארץ, אך אין פירוש הדבר ששורר בו לילה. פני הירח מחזירים רק חלק מאור השמש הפוגע בהם, וההבדל בולט כשמציבים אותם לצד עצמים בהירים כמו ענני כדור הארץ. החזריות מתארת כמה מן האור שגוף מקבל הוא מחזיר. מכדור הארץ, ירח מלא נראה בהיר על רקע שמי הלילה החשוכים; כאן הוא מושווה לכדור הארץ הבהיר. הרושם מאותו עצם יכול להשתנות לפי רקע ההשוואה והחשיפה, ולכן מדויק יותר שלא לשפוט את נוכחות אור השמש רק לפי הבהירות על המסך.
דגמי הצד הרחוק נראים לא מוכרים גם בגלל הבדלי תבליט. בצד הקרוב הנראה מכדור הארץ בולטים מישורים רחבים וכהים המכונים ימות הירח. אלה אינם ימים של מים, אלא אזורים שלבה מילאה בעבר והתקשתה בהם. בצד הרחוק מישורים רחבים כאלה נפוצים הרבה פחות, ולכן הוא נראה שונה מן הדגמים המוכרים בצד הקרוב. אין פירוש הדבר שבצד הרחוק אין כלל מישורים כהים. נוסף לכך, תכונות החזרת האור של הסלעים ותנאי התאורה משפיעים יחד על הדגמים הבהירים והכהים. בתצלום הזה של הדסקה כולה אי אפשר לקבוע בוודאות את סוגן של אבנים קטנות או את גילו של מכתש מסוים.
5. מהו הצבע הירוק בשולי הירח?
אם מגדילים את קו המתאר הימני של הירח, רואים שוליים ירוקים דקים. אין זו הוכחה ליערות או לאטמוספרה ירוקה בירח. תמונות הצבע הטבעי של EPIC נוצרות משילוב תצפיות נפרדות בשחור־לבן דרך מסננים המתאימים לאדום, ירוק וכחול. שלוש התצפיות לא נערכו בדיוק באותו רגע. NASA מסבירה שבמהלך הצילומים, שנערכו במרווחים של כ־30 שניות, הירח נע ביחס לכדור הארץ ולכן מיקומי רכיבי הצבע הוסטו מעט. כדי להבין את הירוק מימין ואת ההיסטים העדינים בצבעים אחרים משמאל, צריך להביא בחשבון גם את סדר הצילום וגם את התנועה.
שילוב צבעים אינו אומר שהעצם הנצפה הומצא. המידע שהחיישן תיעד בנפרד דרך מסננים שונים מוצג כתמונה צבעונית שבני אדם יכולים לראות. עם זאת, השם „צבע טבעי” אינו מבטיח שחזור מדויק של ראיית כל אדם שהיה עומד במקום, או של הצבעים בכל מסך. כאן נעשה שימוש בקובץ PNG שסיפקה NASA ללא חיתוך, שינוי צבעים או שילוב נוסף. תהליך יצירת התמונה אצל הגוף המספק והטיפול בקובץ באתר הזה הם שלבים שונים. גם כשמפרשים צבע חריג בשוליים, יש לבדוק תחילה את תיאור המכשיר והגרסה שפורסמה.
6. מוצאים את הסידור במרחב בתצלום אחד
חזרו לתמונה והתבוננו לפי הסדר בעננים הלבנים של כדור הארץ, בירח המסתיר אותו מלפנים ובדגמים שעל פני הירח. החפיפה מלמדת שהירח נמצא מלפנים, אך המרחק האמיתי בין שני הגופים אינו מסומן ישירות בתצלום אחד. גם יחס הגדלים של דסקות כדור הארץ והירח אינו סרגל המעתיק ישירות את יחס קוטריהם הפיזיים, משום שהמרחק מן המצלמה לכל גוף שונה. מדידת הדסקות בלבד לצורך חישוב גודל הירח או מסלולו, בלי לדעת את מיקום התצפית ואת המרחקים, עלולה להוביל למסקנה שגויה.
לבסוף, ההבחנה בין תאריך הצילום, תאריך הפרסום ושם המשימה עוזרת שלא לבלבל בין תצלומים דומים. זהו תיעוד של DSCOVR ו־EPIC מיולי 2015, השונה מתצלום זריחת כדור הארץ שצילמו אסטרונאוטים של אפולו. העיקר הוא שהצד הרחוק מתאר כיוון ביחס לכדור הארץ, ואילו יום ולילה מתארים יחס לשמש. גם באותה תמונה, למשטח שנראה כהה, לפס הצר שאינו מקבל אור שמש ולשוליים שנוצרו משילוב הצבעים יש סיבות שונות. כשמפרידים ביניהן, תצלום ירח לא מוכר הופך לחומר שמסייע להבין יחד סיבוב, הקפה, אור מוחזר ומכשירי תצפית.
