בסנג'י

הבסנג'י התפתח לגזע מודרני רשום מקווי כלבי ציד מקומיים במרכז אפריקה. צורתו העתיקה אינה עושה אותו למין בר נפרד מכלב הבית. אפשר להבחין בין הסיוע בציד ביער לחיי הלוויה כיום. אין לצמצם את המקור האזורי ואת מועד היווצרות האוכלוסייה הרשומה הנוכחית לסיפור אחד פשוט.

מאפיינים אותו שיער קצר, גוף קומפקטי, אוזניים זקופות, קמטי מצח וזנב מסולסל בחוזקה. קיימים אדום ולבן, שחור ולבן, תלת־צבע, מנומר ועוד. קמטי המצח נראים אחרת לפי התנוחה ומיקום האוזניים ואינם מבטאים דאגה תמידית. בחנו את איזון רגלי הבוגר וגופו יחד בתצלום מלא.

קמטי המצח הדקים, האוזניים הזקופות והזנב המסולסל קרוב לגב יחד מסייעים לזהות בסנג'י. מידת הקמטים ברגע נתון מושפעת ממצב האוזניים והמבט ואינה אומרת שהוא מודאג או עצוב תמיד. לצד אדום ולבן יש גם שחור, תלת־צבע, מנומר ועוד. אין להפריז בכינוי כלב שאינו נובח כיכולת מופלאה של מבנה הראש; זהו כלב בית המתקשר בקולות שונים ובשפת גוף.

הוא מוכר בקול דמוי יודל השונה מנביחה רגילה, אך אינו כלב שאינו משמיע קול כלל. ייתכנו חקירת ריחות ותנועה וקבלת החלטות עצמאית. מעט קולות אינם מבטלים צורך בחינוך ובחשיפה חברתית; מנהלים בבטחה מפגשי חיות ופעילות בחוץ מתוך התחשבות באפשרות מרדף.

ברצועה אמינה ובגדר בטוחה מספקים תנועה וחקירה לפי היכולת ומלמדים חזרה והמתנה בתגמול. גם כשקל לטפל בשיער קצר, חשוב לבדוק עור, כפות, פה ומצב גוף. בקור בוחנים חום גוף ומנוחה ומכינים גם שהייה לבד להסתגלות נוחה. אין להשתמש בכינוי שאינו נובח כהבטחה לדממה.