כלב רועים שלטי

כלב הרועים השלטי התפתח מקווי כלבי רעייה קטנים באיים הצפוניים. הכינוי קולי קטן אינו אומר שהוא רק גור קולי ארוך שיער או גרסה מוקטנת שלו. אפשר לבחון את ניהול משק החי באיים לצד תפקידי לוויה וספורט מודרניים; יש להבחין בין היסטוריה מקומית לקווי הפרטים הרשומים כיום.

מאפיינים אותו פרווה כפולה ארוכה ושופעת ורעמת צוואר, ראש ארוך וצר יחסית וקצות אוזניים מקופלים. יש צבעי צובל ולבן, תלת־צבע ובלו מרל ועוד. השיער הארוך עשוי להסתיר את קווי הרגליים והגוף, ולכן אין לזהות נפח פרווה עם ממדי הגוף. מול קולי ארוך שיער דומה בודקים גם רישום לצד גודל.

הראש הארוך והצר ורעמת הצוואר הלבנה הדומים לקולי עלולים ליצור רושם של קולי צעיר, אך שלטי בוגר הוא גזע נפרד. בתמונה שופעת פרווה מיקום הכפות ואורך הגוף מגלים את היחסים האמיתיים. קצות האוזניים המקופלים עשויים להשתנות במראם לפי תנוחה ושלב גדילה. צובל, תלת־צבע, מרל ודגמים אחרים הם מגוון בתוך הגזע; אין לקשרם להבדלי אופי או יכולת למידה.

יש פרטים רגישים לאותות האדם ולמטרות נעות ונלהבים ללמוד. תגובה מהירה לקול משתנה לפי סביבה וניסיון, ולכן אין לקבוע ללא סייג שזה גזע פחדן או נבחן. חושפים בהדרגה למקומות חדשים ומשלבים אימון בתגמול, מנוחה ומשחק לפי היכולת.

מטפלים בעדינות בשיער הארוך ובפרווה התחתונה מאחורי האוזניים, בבתי השחי וברגליים ובודקים את העור. אין לצמצם הליכה בגלל הפרווה או להתעלם מעומס החום. מכינים סביבה המונעת מרדף אחר אופניים ואנשים נעים ובוחרים פעילות לפי הגדילה במקום קפיצות חוזרות. מבנה ומצב הגוף האמיתיים נבדקים מתחת לפרווה השופעת.