האנוו

האנוו הם בקר מבוית שנשמר והושבח על בסיס בקר מקומי ששימש זמן רב לעבודה ולחקלאות בחצי האי הקוריאני. עם התפשטות המיכון החקלאי הצטמצם תפקידם כבהמות עבודה, וכיום ההשבחה מתמקדת בתכונות לבשר וברישומי רבייה. השם האנוו אינו מציין את כל הבקר המגודל בקוריאה, ויש להבחין בינו לבין גזעים אחרים כגון הולשטיין.

שימור משק החי המקומי אינו רק שמירה על שם עתיק, אלא תהליך תיעוד של שושלות ותכונות שונות. דירוג מזון, מותג אזורי וגזע ביולוגי הם רבדים שונים של מידע.

האנוו בעלי פרווה צהובה־חומה מוכרים במיוחד. עם זאת, המשאבים הגנטיים של בקר קוריאני כוללים גם הוגו שחור וצ׳יקסו בעל פסים כהים, ולכן תיאור כל הבקר המקומי בצבע אחד מחמיץ את המגוון בפועל. בתצלום בוחנים צבע פרווה, עקומת קרניים ויחסי גוף ורגליים, אך אין לקבוע מוצא או ייחוס לפי צבע בלבד.

יחסי הראש והגוף שונים בין צעירים, פרים בוגרים ופרות בוגרות. השוואת תצלומים שגיל ומין המצולמים בהם ידועים מפחיתה אי־הבנות, בלי להסתמך רק על קרניים וצבע.

אלה מעלי גירה האוכלים עשב ומספוא ומקיימים קשרים עם בקר אחר בעדר. ההיסטוריה כבהמות עבודה מלמדת על ניסיון בטיפול אנושי, ואינה מבטיחה שכל האנוו רגוע עם כל אדם. גם איכות הבשר אינה נקבעת משם הגזע בלבד; בוחנים מין, שלב גדילה, הבדלים גנטיים ותנאי הזנה וגידול.

אף שהשימוש בבהמות עבודה ובבקר לבשר בימינו שונה, ההתנהגויות הבסיסיות של העלאת גירה וחיים בעדר נמשכות. אין להפוך מצב נינוח או דרוך לאופי גזע קבוע.

בגידול מספקים תזונה התואמת את שלבי הגדילה והרבייה, מים ורצפה המאפשרת שכיבה וקימה בנוחות. השוואת איכות בשר או עלייה במשקל בלבד עלולה להחמיץ מדדי רווחה כגון מצב טלפיים ופעילות. בחוות מבקרים צופים מהמעברים שקבע המטפל, ואין להתקרב לפתע מאחור או לפתות בקר להתקרב בעזרת מזון ביד.

אפשרות למגע ישיר תלויה בשיטת הניהול של כל חווה. גם בהתנסות בהאכלה משתמשים רק במזון ובדרך שקבע המטפל, ואין לתת מזון אנושי על דעת עצמכם.